כיס המרה ממוקם בסמוך או ליתר דיוק בצמוד לכבד. באיבר קטן זה נאגר נוזל המרה אותו מייצר הכבד ולאחר כל ארוחה הכיס מתכווץ ומפריש את נוזל המרה לתריסריון.
התפקיד של נוזל המרה הוא לפרק שומנים, כלורופיל וקפאין. בנוסף לכך תפקיד הנוזל הוא לסתור את החומציות של הקיבה על מנת שלא תגרום לנזק לתאי הרירית של מערכת העיכול.
כיס המרה יכול להכיל בין שלושים לחמישים סמ"ק של נוזל מרה וההתרוקנות שלו נשלטת על ידי הורמון שנקרא CCK. ההורמון שנקרא גם כולציסטוקינין מופרש מהתריסריון לאחר שהאדם צורך חלבונים ושומנים.
תסמיני סרטן בכיס מרה
במידה ומדובר על מחלה בשלב מתקדם, יהיה ניתן לחוש את הגוש הממאיר במישוש ובמקרים מסוימים וחריגים במיוחד הוא עלול אף להביא לחסימה של התריסריון. עם זאת, לרוב המחלה מאובחנת לפני שהגידול מספיק לגדול עד כדי כך.
לפיכך התסמינים הנפוצים ביותר שיכולים להוות עדות לקיומו של הסרטן הם לרוב צהבת, אובדן תיאבון ניכר, חום גבוה, ירידה במשקל באופן לא רצוני וכאבים בבטן העליונה.
במקרים מסוימים בהם הסרטן לא מאובחן בזמן הוא עלול לשלוח גרורות לאיברי מטרה אחרים ואז לבוא לידי ביטוי בתסמינים שונים בהתאם לאיבר הפגוע.
כיצד מאבחנים סרטן בכיס המרה?
את המחלה מאבחנים על ידי ביצוע של בדיקות הדמיה שמאפשרות לבחון את צינור המרה שיוצא מכיס המרה ואת הכיס עצמו כמו גם את האיברים הסמוכים.
בדיקות כאלו יכולות להיות למשל CT או MRI. כמו כן ישנן בדיקות שבהן מוחדרת צינורית דקיקה לדרכי המרה שמאפשרת לרופא שמבצע את הבדיקה לראות את המתרחש בכיס המרה על גבי מוניטור שממוקם בחדר הבדיקה. במקרים מסוימים יהיה צורך ליטול דוגמית רקמה (ביופסיה) מהכיס על מנת לבחון אותה מתחת לעינית המיקרוסקופ ולנסות לאתר נוכחות של תאי סרטן.
טיפול במחלה
ישנו מגוון רחב של טיפולים לסרטן בכיס המרה שמשתנים בהתאם לשלב שבו אובחנה המחלה, בהתאם למצבו הבריאותי של החולה, בהתאם למיקום הספציפי של הגידול ועוד.
הטיפולים השונים כוללים טיפולים כירורגיים לכריתת כיס המרה, טיפולים קרינתיים שבמקרים מסוימים מתבצעים במקביל לטיפול הכירורגי וטיפול בכימותרפיה. במקרים מסוימים הטיפול בכימותרפיה ניתן במקביל לטיפול הקרינתי על מנת להגדיל את היעילות שלו.
מה הקשר בין דלקת בשתן לסרטן בכיס המרה?
באופן עקרוני דלקת בשתן וסרטן כיס המרה אינן מחלות שמשפיעות זו על זו או נגזרות זו מזו. עם זאת, סרטן בכיס המרה בהחלט יכול לבוא לידי ביטוי בהופעה של שתן בצבע שונה מהרגיל ולכן חולים רבים מתבלבלים וחושבים כי הם סובלים מדלקת בדרכי השתן.
זוהי אחת הסיבות בגינה בכל מקרה שבו מופיעים התסמינים המוכרים של דלקת בדרכי השתן ישנה חשיבות עליונה לפנות לביצוע בדיקות לצורך קבלת אבחנה מדויקת של הגורם לתסמינים.
כמו כן במקרים בהם קיימת דלקת בשתן, הטיפול המומלץ הוא מתן של אנטיביוטיקה. במקרים בהם המטופל נוטל אנטיביוטיקה לרוב לא ניתן יהיה לנתח אותו כדי להוציא את כיס המרה ובמצבים אלו יש להמתין עד לסיום הטיפול האנטיביוטי.
בנקודה זו נציין כי בכל מקרה שבו מטופל צורך אנטיביוטיקה, חל איסור מוחלט על הפסקת הטיפול על דעת החולה. ישנה חשיבות גבוהה להמשיך ולקחת את האנטיביוטיקה למשך כל התקופה עליה הנחה הרופא גם במצבים בהם התסמינים נחלשו ואף במקרים בהם התסמינים נעלמו כליל.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגם במידה והתסמינים נעלמו אין בזאת כדי להעיד על כך שהחיידקים נעלמו כליל. למעשה במצבים מסוימים הפסקת הנטילה של האנטיביוטיקה עלולה להוביל להתפתחות של זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.