דלקת בשתן או בשמה המקצועי, דלקת בדרכי השתן, היא מחלה שכיחה מאוד שפוגעת בנשים בשכיחות גבוהה יותר משהיא פוגעת בגברים. מאחר ומדובר על מחלה שכיחה מאוד, התסמינים הקלאסיים שלה מוכרים היטב לקהל הרחב.
בין היתר מדובר על כאב או תחושת צריבה בזמן מתן שתן, גרד באיברי המין, תחושה של צורך דחוף להתרוקן, התרוקנות לא מלאה או לא מספקת ועוד.
עם זאת, רבים לא מודעים לכך שגם הקאות שמופיעות על רקע לא ברור יכולות להוות עדות לכך שהחולה סובל מדלקת בדרכי השתן. במאמר זה נתמקד בתסמין זה ובדרכי הטיפול בו.
באילו מקרים הדלקת בדרכי השתן תבוא לידי ביטוי בהקאות?
סך הכול נהוג לחלק את כל הסוגים של דלקת בדרכי השתן לשלוש קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה כוללת מקרים של דלקת לא תסמינית שמאובחנת באופן אקראי בבדיקת שתן, בקבוצה השנייה ישנם מקרים של דלקת שהתפתחה בדרכי השתן התחתונות לרבות בשלפוחית השתן (ציסטיטיס או דלקת שלפוחית השתן) ובקבוצה השלישית ישנם מקרים של דלקת שמערבת את הכליות.
ההקאות מופיעות אך ורק במקרים החמורים שבהם הדלקת מערבת את הכליות. דלקת זו נקראת בשפה המקצועית פיילונפריטיס.
כיצד ניתן לדעת שמקור ההקאות הוא בדלקת שפגעה בכליות?
ראשית יש לציין כי כל עוד הדלקת בכליות אינה חמורה במיוחד, היא מוגדרת כפיילונפריטיס קלה ובמקרים האלו התסמינים העיקריים יהיו כאבים באזור האגן או הגב וחום נמוך ללא הקאות. ההקאות מופיעות במקרים של פיילונפריטיס חמורה ולרוע המזל לרוב תסמיני המחלה לא כוללים את התסמינים הקלאסיים של דלקת בדרכי השתן.
להקאות ולבחילות לרוב יתלוו חום גבוה וכאבים חזקים באזור המותן ולמעשה החום הגבוה וההקאות הם התסמינים העיקריים שמבדילים בין פיילונפריטיס חריפה לבין דלקת פשוטה של דרכי השתן. בהינתן התסמינים הנ"ל ניתן לזהות את הנוכחות החיידקית ולאבחן את המחלה שגרמה להקאות על ידי ביצוע של בדיקת שתן.
כיצד ניתן לטפל בהקאות על רקע של דלקת בדרכי השתן?
הטיפול בהקאות משתנה בהתאם למידת החומרה של ההקאות ובהתאם למידת החומרה של הדלקת. כמו כן הטיפול מותאם למטופל בהתאם לגילו ובהתאם למידת היכולת שלו לקבל נוזלים דרך הפה.
באופן עקרוני ההקאות אמורות להיפסק לאחר שהגורם למחלה מנוטרל וגם החום הגבוה לרוב חולף תוך שלוש יממות מתחילת הטיפול. הטיפול במחלה מתבצע על ידי מתן של תרופות אנטיביוטיות שונות בהתאם לסוג החיידק שגרם לדלקת.
יש לציין כי במידה ומדובר על הקאות חמורות, יהיה צורך לאשפז את המטופל ולתת לו עירוי וורידי של נוזלים על מנת למנוע התייבשות במקביל לעירוי ורידי של אנטיביוטיקה. כמו כן ניתן לנסות להפחית את מידת החומרה של ההקאות על ידי הרגעה של המטופל, על ידי אכילה של מזונות קרים במיוחד, על ידי אכילה של מנות קטנות באיטיות רבה ועוד.
מומלץ שלא לנסות להאכיל את החולה בכוח במידה והוא סובל מבחילות ולהתאזר בסבלנות. מומלץ מאוד לנסות להתחיל במתן של נוזלים ולבחון את התגובה של המטופל לפני האכילה.
האם ההקאות מסוכנות?
כל עוד ניתן לספק למטופל נוזלים דרך הווריד וכל עוד ההקאות חולפות תוך זמן קצר, הרי שלא מדובר על תסמין שיש בו כדי להדאיג יתר על המידה.
עם זאת, באופן כללי הגורם להקאות, הלא הוא הפיילונפריטיס, עלול להיות מסוכן ביותר לחולים שנמצאים בקבוצת סיכון מסוימת. בין היתר מדובר על חולי סוכרת, על חולים שסובלים מאבנים בכליות ועוד.