דלקת בשתן או דלקת בדרכי השתן היא מחלה שיכולה לפגוע בכל אדם בכל גיל שהוא. עם זאת, היא נחשבת למחלה נשית כיוון שרוב החולות במחלה הן נשים ולמעשה נשים חולות במחלה בשכיחות גבוהה פי 5 מאשר גברים.
כיום ידוע שחמישים עד שמונים אחוז מהנשים יסבלו לפחות מהתפרצות אחת של המחלה בימי חייהן ועשרים עד שלושים אחוז מהחולות במחלה יסבלו מאפיזודה אחת נוספת לפחות של המחלה בהמשך חייהן.
הדבר נכון גם לגבי חולים צעירים או ילדים אם תרצו. כך למשל ידוע כיום שבעוד שבקרב בנים המחלה מתפרצת בשכיחות של אחוז אחד בלבד, הרי שבקרב בנות היא מופיעה בשכיחות של שלושה עד חמישה אחוז.
בקרב בנים היא תתפרץ לרוב עד גיל שנה אחת ובקרב בנות היא תתפרץ לרוב עד גיל חמש שנים עם שיא של היארעות בסביבות תקופת הגמילה מחיתולים.
מדוע המחלה שכיחה פחות בקרב גברים מאשר בקרב נשים?
הסיבה בגינה המחלה מופיעה בשכיחות נמוכה יותר בקרב גברים נעוצה במבנה האנטומי השונה בין גברים ונשים. המחלה נגרמת בעקבות נדידה של חיידקי מעיים לפתח השופכה ממנו הם עושים את דרכם במעלה דרכי השתן.
מאחר ופתח השופכה ממוקם בסמיכות לפי הטבעת בנשים, הרי שהסיכוי שנדידה כזו תתאפשר גבוה יותר בנשים מאשר בגברים. למעשה בכל פעם שאישה מקיימת יחסי מין וגינליים מתבצעת חדירה של חיידקים לפתח השופכה ודי בחוסר הקפדה על היגיינה נשית בכדי להביא להתפרצות של המחלה.
בנוסף לכך המקטע שנקרא שופכה שמחבר בין פתח יציאת השתן לבין שלפוחית השתן קצר יותר בנשים מאשר בגברים מה שמעלה עוד יותר את הסיכון למחלה.
מתי בכל זאת המחלה מתפרצת בקרב גברים?
בדרך כלל המחלה מתפרצת בקרב גברים שסובלים מחסימה של דרכי השתן ומעצירת שתן כרונית בעקבות הגדלה של בלוטת הערמונית. לרוב מדובר על הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית אך במקרים מסוימים גם גידולים ממאירים בדרכי השתן יכולים להוביל לתופעה זו.
כמו כן למרות שברוב המוחלט של המקרים חדירת החיידקים לדרכי השתן מתבצעת דרך פתח השופכה, הרי שבקרב גברים שכיחה יותר חדירת חיידקים לדרכי השתן דרך מחזור הדם. בכל מקרה של דלקת בדרכי השתן בקרב מבוגרים ישנו צורך לבצע הערכה של גודל הערמונית על מנת לשלול גורם זה כמקור הדלקת החוזרת.
סיבה נוספת להתפרצות דלקת בדרכי השתן בגברים היא קיום של יחסי מין אנאליים. במהלך החדירה לפי הטבעת ישנו מגע בין פתח השופכה לחיידקי מעיים בדגש על חיידקים צואתיים שנקראים E-Coli וכך גדל הסיכון להתפרצות המחלה.
יש לציין כי קיום של יחסי מין אנאליים והמשך המשגל בקיום יחסי מין וגינליים מגדילים מאוד את הסיכון לחלות בדלקת בדרכי השתן בקרב נשים.
האם תסמיני המחלה שונים בין נשים לבין גברים?
דלקת בשתן יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים שיכולים להופיע במגוון של דרגות חומרה.
עם זאת, ההסתמנות הקלינית של המחלה לא שונה מאוד בין נשים לגברים. במידה והמחלה מערבת את שלפוחית השתן לרוב היא תבוא לידי ביטוי בתחושת צריבה בזמן ההשתנה, בהשתנה תדירה ותכופה, בצורך דחוף להשתין ללא קשר למידת המלאות של השלפוחית ועוד. במידה והדלקת מערבת את הכליות היא תבוא לידי ביטוי בחום גבוה, בכאבי גב, בהקאות, בחילות, צמרמורות ועוד.
במקרים מסוימים המחלה לא תבוא לידי ביטוי בתסמינים קליניים כלל ומצב זה נקרא בקטריוריה אסימפטומטית.
האם הטיפול במחלה שונה בין גברים לנשים?
באופן עקרוני הטיפול לא שונה בין גברים לנשים עם כמה סייגים. ראשית לרוב הטיפול האנטיביוטי יימשך זמן רב יותר בגברים מאשר בנשים ושנית במידה והגורם למחלה הוא מום מכני כמו למשל במקרים של הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית, הרי שלצד הטיפול האנטיביוטי ייעשו ניסיונות לטפל בגורם למחלה כמו למשל על ידי מתן תרופות להקטנת הערמונית.
דלקת בדרכי השתן או דלקת בשתן היא מחלה שכיחה יחסית שפוגעת בשכיחות גבוהה יותר בנשים מאשר בגברים. למעשה מדובר על מחלה שפוגעת בחמישים עד שמונים אחוז מהנשים לפחות פעם אחת.
ממחקרים רחבי הקף שבוצעו בתחום עולים ממצאים מעניינים לפיהם בין עשרים לשלושים אחוז מהנשים שסבלו מהמחלה פעם אחת, סבלו מאפיזודה נוספת של המחלה וישנן אף שסובלות ממנה פעמים רבות באופן כרוני.
בקרב בנות, המחלה פוגעת בשכיחות של שלושה עד חמישה אחוז ומתפרצת לראשונה עד גיל חמש שנים ובקרב בנים המחלה פוגעת בשכיחות של אחוז אחד כשלרוב ההתפרצות מתרחשת עד גיל שנה אחת. כמו כן בקרב שני שליש מהבנות שבהן הופיעה המחלה, היא תשוב ותופיע פעם נוספת תוך שמונה עשר חודשים.
התסמינים של דלקת בשתן
דלקת בדרכי השתן יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב מאוד של תסמינים. במקרים מסוימים המחלה יכולה להתקיים ללא שום ביטוי סימפטומטי ואז היא נקראת בקטריוריה אסימפטומטית אך במקרים אחרים היא יכולה לבוא לידי באופן חמור ולהיות מלווה בחום גבוה.
כמו כן התסמינים משתנים מאוד בהתאם למידת המעורבות של האזורים השונים במערכת השתן. במקרים של ציסטיטיס (דלקת שמערבת את שלפוחית השתן ואת דרכי השתן התחתונות) המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושה של צריבה בעת הטלת שתן, בתחושה של צורך דחוף להטיל שתן ללא קשר למידת המלאות של שלפוחית השתן ובהטלת שתן תדירה מאוד.
במקרים של פיילונפריטיס (דלקת שמערבת את הכליות) המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בחום גבוה, בכאבים באזור האגן, בבחילות ובהקאות. במאמר זה נפרט אודות הגורמים השונים למחלה זו.
מעבר חיידקי מעי לפתח השופכה
אחד מהגורמים המרכזיים להופעת המחלה בנשים, בילדות, בפעוטות ובתינוקות ממין נקבה הוא חדירה של חיידקים לפתח השופכה ממנו הם ממשיכים ועושים את דרכם במעלה דרכי השתן.
אחת מהסיבות לחדירה זו יכולה להיות מעבר של חיידקים מאזור פי הטבעת לפתח השופכה בעקבות ניגוב של הישבן בשירותים מכיוון פי הטבעת לכיוון הנרתיק ולכן אחת ההמלצות שמיועדות לסייע בהפחתת הסיכון לחלות בדלקת בדרכי השתן היא לנגב את הישבן מכיוון הנרתיק לכיוון פי הטבעת ולא בכיוון ההפוך.
כמו כן חיידקים יכולים לחדור לפתח השופכה בעת קיום יחסי מין ומסיבה זו המחלה מתפרצת בתדירות גבוהה בנערות או בנשים צעירות לאחר שהן מתחילות לקיים יחסי מין.
לפיכך לעתים המחלה נקראת בפי אנשי המקצוע "דלקת של ירח הדבש". חשוב לציין כי קיום של יחסי מין וגינליים לאחר קיום של יחסי מין אנאליים מגדיל באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלה על רקע של העברת חיידקי מעיים באופן ישיר לפתח השופכה.
שימוש בקוטלי זרע
בנרתיק הנשי ישנה אוכלוסייה של חיידקים שמתפקדים על תקן של חיידקים מגנים שמונעים את השגשוג של חיידקים שליליים ומזיקים. כאשר אוכלוסייה זו נפגעת החיידקים השליליים עלולים להתרבות ולשגשג ולהגדיל את הסיכון לחלות בדלקת בדרכי השתן. כיום ידוע כי קוטלי זרע פוגעים באוכלוסיית החיידקים המגנים ולכן שימוש בדיאפרגמה שמכילה קוטל זרע או שימוש בקונדומים שמכילם קוטל זרע מגדילים את הסיכון לחלות במחלה.
מומים מכניים או אנטומיים
בקרב גברים הגדלה שפירה של הערמונית מגדילה את הסיכון לחלות בדלקת בדרכי השתן על רקע חסימת דרכי השתן שכן מצב זה מאפשר לחיידקים לשגשג באין מפריע. כמו כן הסובלים מריפלוקס של דרכי השתן וגברים שאינם נימולים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה. בקרב נשים הסיכון לחלות במחלה עולה ככל שפי הטבעת קרוב יותר לפתח השופכה.
חוסר היגיינה
אחת הדרכים המומלצות להימנעות מדלקת בדרכי השתן היא הקפדה מרבית על היגיינה כיוון שככל שאזור פתח השופכה יהיה נקי יותר מחיידקים, כך הסיכוי לחלות במחלה יהיה קטן יותר.
פוסטמנופאוזה
המחלה שכיחה מאוד בקרב נשים לאחר תקופת הפריון. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנשים אלו סובלות בשכיחות גבוהה יותר ממחלת הסוכרת שמגדילה את הסיכון לחלות במחלה עד פי שלוש וכן בשל העובדה שנשים אלו סובלות יותר מתופעות כמו דליפת שתן ויובש נרתיקי שאף הן מעלות את הסיכון לחלות במחלה.
דלקת בשתן או דלקת בדרכי השתן היא מחלה שבעבר נחשבה למסוכנת ואף לקטלנית אך היום היא נחשבת למחלה קלה יחסית הודות להמצאת האנטיביוטיקה.
מדובר על מחלה שפוגעת בנשים בשכיחות גבוהה יותר משהיא פוגעת בגברים כשלמעשה בין חמישים לשמונים אחוז מהנשים סובלות מדלקת בשתן לפחות פעם אחת במהלך חייהן.
המחלה לא בלעדית למבוגרים ולמעשה אחוז אחד מהבנים סובלים ממנה ושלושה עד חמישה אחוז מהבנות סובלות ממנה. בבנים היא מתפרצת לראשונה לרוב עד גיל שנה ובבנות היא מתפרצת לראשונה עד גיל חמש כששישים אחוז מהבנות לרוב יסבלו ממנה פעם נוספת לאחר ההתפרצות הראשונית תוך שנה וחצי.
הגורמים למחלה
ברוב המוחלט של המקרים הגורם למחלה הוא חיידק מסוג E-coli. מדובר על חיידק שנמצא באופן טבעי באדם הבריא במערכת העיכול.
עם זאת, במקרה של דלקת בדרכי השתן החיידק נודד מפתח השופכה לדרכי השתן ועלול להגיע אף לכליה או לשלפוחית השתן ובמצבים מסוימים להתחיל לשגשג ולגרום להופעת התסמינים האופייניים.
הגורם המרכזי להופעת המחלה בקרב נשים בגילאים שבין עשרים לארבעים הוא קיום יחסי מין כיוון שבמהלך חדירת הפין לנרתיק מתרחשת חדירה של חיידקים לפתח השופכה ממנו הם יכולים לעשות את דרכם במעלה דרכי השתן.
זוהי הסיבה בגינה אחת מההמלצות שמיועדות למניעה של המחלה היא להקפיד על השתנה לאחר קיום יחסי מין. כמו כן הסיבה בגינה נשים סובלות מהמחלה בשכיחות גבוהה יותר מאשר גברים נעוצה בכך שפתח השופכה של הנשים ממוקם בסמיכות לפי הטבעת.
זו גם הסיבה לכך שהמלצה נוספת שמיועדת למניעת התפרצות המחלה מנחה את הנשים או את האימהות לנגב את הישבן מכיוון הנרתיק לכיוון פי הטבעת ולא להפך.
התסמינים של המחלה
ראשית חשוב להבהיר כי לא כל התסמינים שנפרט במאמר זה אכן חייבים להופיע בכל החולים. במקרים מסוימים חלק מהתסמינים מתקיימים וחלק לא.
כמו כן, דרגת החומרה של התסמינים משתנה מאוד מחולה לחולה ויכולה להשתנות בין התפרצות להתפרצות בחולים שסובלים מהתופעה לעתים קרובות באופן חוזר ונשנה. מעבר לכך, ישנו מצב שנקרא בקטריוריה אסימפטומטית שבו החולים לא סובלים משום תסמין קליני חרף הנוכחות החיידקית בדרכי השתן. מקרים כאלו מתגלים בבדיקת שתן באופן אקראי או שאינם מתגלים כלל.
למרות שמדובר על מחלה שלא פוגעת באיכות החיים של החולים, הרי שבמידה והיא מתפרצת באישה הרה ישנה חשיבות עליונה לטפל בה כיוון שבקטריוריה אסימפטומטית מקושרת ללידה מוקדמת, להתפתחות של דלקת בדרכי השתן שמערבת את שלפוחית השתן ולתמותת תינוקות.
התסמינים של ציסטיטיס
להלן התסמינים הקלאסיים במקרים של דלקת בדרכי השתן שמערבת את שלפוחית השתן (ציסטיטיס):
- צריבה או תחושה של כאבים בזמן של הטלת שתן.
- תחושה של צורך דחוף להשתין שאינה קשורה בהכרח להתמלאות של שלפוחית השתן היכולה להופיע גם בזמן שהשלפוחית ריקה.
- הטלת שתן באופן תדיר או תכוף מהרגיל פעמים רבות במהלך היום.
- השתנה לילית (נוקטוריה) – מצב שבו החולה מתעורר משנתו כדי להטיל שתן.
- חוסר נוחות או תחושה של כאב מעל האגן באזור הבטן התחתונה או באזור האגן.
- הטלת שתן מועטה בשירותים ותחושה של התרוקנות לא מלאה בעת מתן שתן.
התסמינים של פיילונפריטיס
פיילונפריטיס היא דלקת בדרכי השתן שמערבת את הכליות. במקרים מסוימים ההסתמנות הקלינית יכולה להתאים לציסטיטיס אך התסמין שמבדיל בין שני המצבים הוא הופעה של חום.
במקרים של פיילונפריטיס קלה החום לא יהיה גבוה במיוחד אך במקרים של פיילונפריטיס חמורה החום יהיה מאוד גבוה אך לרוב יעבור תוך שלוש יממות מהתחלת הטיפול. כמו כן, החולים בפיילונפריטיס סובלים גם מכאבים במותן או בגב ובמקרים החמורים ביותר התסמינים יכללו גם בחילות ואפילו הקאות.
במקרים שבהם פיילונפריטיס פוגעת בחולי סוכרת עלול להיווצר מצב שבו נוצר גז מסוים ברקמות הכליה או ברקמות שסמוכות לכליה וכן עלול להיווצר אבצס באזור הדלקת.
במקרים חריגים במיוחד שמתרחשים בקרב חולים שסובלים מאבנים בדרכי השתן בדגש על חולים שבהם ישנה חסימה של אגן הכליה ישנה עלייה בסיכון לחלות בפיילונפריטיס קסנטוגרנולמטוטי, מצב שבו מתרחש הרס מוגלתי של הכליה שמחייב את ההסרה של הכליה בהליך כירורגי.
התסמינים שעשויים להופיע בתינוקות שחולים בפיילונפריטיס יכולים להיות ירידה במשקל, עצבנות, הפרעה באכילה וחום גבוה.