דלקת בשתן היא מחלה שנגרמת בעקבות חדירה של חיידקים לדרכי השתן כשבאופן שגרתי באדם הבריא הן סטריליות ונטולות חיידקים.
את סוגי הדלקת נהוג לחלק לשתי מחלות עיקריות שנבדלות זו מזו בהתאם למידת המעורבות של דרכי השתן השונות. דלקת שמערבת את דרכי השתן התחתונות ואת שלפוחית השתן בלבד נקראת ציסטיטיס ואילו דלקת שמערבת את הכליות נקראת פיילונפריטיס.
דלקת בכליות נחשבת למחלה פחות שכיחה מציסטיטיס אך למסוכנת הרבה יותר. למעשה פיילונפריטיס חוזרת עלולה להוביל לאובדן התפקוד של הכליה. הטיפול במחלה מבוצע על ידי מתן אנטיביוטיקה כשבמקרים הקלים התרופות יינתנו דרך הפה אך במקרים החמורים מתן האנטיביוטיקה יתבצע דרך הווריד ולעתים אף ידרוש אשפוז.
הגורמים לפיילונפריטיס
הגורמים לפיילונפריטיס הם חיידקים שהצליחו לעשות את דרכם לתוך מערכת השתן. ברוב המוחלט של המקרים (למעלה מתשעים ושמונה אחוז ממקרי הפיילונפריטיס) מדובר על חדירה של חיידקים דרך פתח השופכה אך במקרים נדירים החיידקים מצליחים לחדור לדרכי השתן דרך הדם.
גורמי הסיכון לפיילונפריטיס כוללים את הבאים:
- מגדר – נשים מועדות לחלות במחלה יותר מגברים בשל הסמיכות של פי הטבעת לפתח השופכה וכן בשל צינור השופכה הקצר יחסית שלהן.
- הימנעות מהתרוקנות – במקרים של אצירת שתן על רקע של בלוטת ערמונית מוגדלת, גידול סרטני, התאפקות, אבנים בכליות או מגוון של מצבים אחרים נוצרים תנאים נוחים לשגשוג של חיידקים בדרכי השתן.
- שימוש בקטטר – הפלסטיק שממנו עשוי הקטטר עשוי להיות מזוהם ולכן החדרה של קטטר מגדילה את הסיכון לחלות במחלה. ככל שהשימוש בקטטר תדיר יותר או ממושך יותר כך גדל הסיכון.
- פגמים אנטומיים – ישנו מגוון של פגמים אנטומיים שמגדילים את הסיכון לחלות במחלה. המום האנטומי הנפוץ ביותר שמקושר עם פיילונפריטיס נקרא רפלוקס של דרכי השתן. במצב זה מתאפשרת החזרה של השתן משלפוחית השתן לכליות.
התסמינים של דלקת בכליות
באופן עקרוני התסמינים של דלקת בדרכי השתן כוללים צריבה בעת מתן שתן, תדירות גבוהה של השתנה, תחושת דחיפות להטיל שתן שאינה קשורה למידת המלאות של השלפוחית וחוסר בהתרוקנות מספקת.
עם זאת, התסמינים האלו יכולים להתאים גם לדלקת בשלפוחית השתן. התסמינים שאופייניים לדלקת שמערבת גם את הכליות כוללים הופעה של חום גבוה שלרוב יורד שלושה ימים לאחר התחלת הטיפול האנטיביוטי, כאבים באזור הגב או המותן, צמרמורות, בחילות והקאות.
דלקת בכליות יכולה לבוא לידי ביטוי בתינוקות גם בירידה במשקל, בעצבנות ובבעיות אכילה שונות.
סיבוכי המחלה
כפי שציינו, דלקת שמערבת את הכליות היא מחלה מסוכנת יותר ממחלה שבה הדלקת מערבת רק את שלפוחית השתן ואת דרכי השתן התחתונות באופן כללי. כך למשל קרב חולי סוכרת עלולים לסבול כתוצאה מהדלקת מאבצסים מוגלתיים בכליה.
כמו כן חולים שסובלים מפיילונפריטיס על רקע של אבנים בדרכי השתן נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בפיילונפריטיס קסנטוגרנולמטוטי שבאה לידי ביטוי בהרס מוחלט של הכליה שמחייב את ההסרה שלה בניתוח.
במקרים של דלקת חוזרת בכליה שמוגדרת כמצב שבו הדלקת הופיעה פעמיים במהלך החצי שנה האחרונה או שלוש פעמים במהלך השנה האחרונה עלול להיווצר מצב שבו רקמת הכליה מצטלקת ומאבדת את התפקוד שלה. מצב זה מתרחש בעיקר בילדים קטנים ולמעשה ככל שהדלקת מופיעה בשלב מוקדם יותר בחיי החולים כך הסיכון לאובדן התפקוד הכלייתי רב יותר.
ראו גם: אי ספיקת כליות | סרטן שלפוחית השתן