דלקת בשתן או דלקת בדרכי השתן היא הגדרת מטריה לשורה של מחלות שנגרמות בשל נוכחות של חיידקים בדרכי השתן. במידה ומדובר על נוכחות של חיידקים בשלפוחית השתן עצמה מצב זה נקרא בשפה הרפואית "ציסטיטיס" ובמידה והנוכחות החיידקית ממוקמת בכליות המחלה נקראת "פיילונפריטיס".
בעבר דלקת בשתן נחשבה למחלה קטלנית אך מאז המצאת האנטיביוטיקה היא נחשבת למחלה קלה יחסית על אף שכיחותה.
המחלה נפוצה יותר בקרב נשים ולמעשה בין חמישים לשמונים אחוז מהאוכלוסייה הנשית תסבולנה מהמחלה לפחות פעם אחת בימי חייהן.
כמו כן, המחלה לא בלעדית למבוגרים ופוגעת גם בילדים. בין שלושה לחמישה אחוז מהבנות סובלות מהמחלה ואחוז אחד מהבנים סובלים ממנה.
לרוב המחלה מתפרצת לראשונה עד גיל שנה בקרב בנים ועד גיל חמש בקרב בנות עם שיא היארעות בתקופת הגמילה מחיתולים. בקרב בנות כשני שליש מהחולות יסבלו מהמחלה פעם אחת נוספת לפחות לאחר המקרה הראשון תוך שנה וחצי בממוצע.
סוגים של דלקת בשתן
ישנם שישה סוגם מרכזיים של דלקת בדרכי השתן להלן:
- בקטריוריה א-סימפטומטית – נוכחות של חיידקים בדרכי השתן ללא הסתמנות קלינית. בדרך כלל החולים לא יזדקקו לטיפול כלל למעט במקרים בהם מדובר על אישה הרה כיוון שנוכחות של חיידקים בשתן בזמן ההיריון מקושרת ללידה מוקדמת, לדלקת בכליות ולתמותה של תינוקות.
- ציסטיטיס – דלקת בשתן שמערבת את דרכי השתן התחתונות ואת שלפוחית השתן.
- פיילונפריטיס – דלקת שמערבת את הכליות.
- דלקת פשוטה של דרכי השתן – במידה ומדובר על ציסטיטיס או פיילונפריטיס שמופיעות באישה שאינה הרה, שאינה מאושפזת ושלא סובלת ממום אנטומי בדרכי השתן, המחלה נקראת דלקת פשוטה של דרכי השתן.
- דלקת מורכבת של דרכי השתן – כל מצב שלא נופל תחת ההגדרה של דלקת פשוטה של דרכי השתן נכלל בהגדרה של דלקת מורכבת של דרכי השתן.
- דלקת חוזרת של דרכי השתן – במקרים מסוימים הדלקת מופיעה ונעלמת לסירוגין פעם אחר פעם.
האם ניתן לאבחן את המחלה מבלי לגשת לרופא?
באופן עקרוני ישנם תסמינים שאופייניים מאוד לדלקת בשלפוחית השתן שמאפשרים להעלות את החשד כי מקור התסמינים הוא בדלקת השתן.
עם זאת, ישנן מחלות נוספות שעלולות לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה סימפטומטית. אי לכך, ההמלצה הגורפת מפי מומחים בתחום היא לגשת לבדיקת רופא בכל מקרה שבו מופיעים התסמינים הרלוונטיים.
לרוע המזל ישנם חולים שסובלים מהמחלה לעתים תכופות ולכן כבר לא פונים לרופא וכך קורה לא אחת שמחלות שבאות לידי ביטוי באותו האופן מבחינה קלינית נותרות לא מאובחנות ולפיכך גם לא מטופלות. מחלות כאלו יכולות להיות למשל זיבה, כלמידיה, קנדידה ועוד.
תסמינים אשר צריכים להעלות את החשד לקיום המחלה
כפי שציינו, לא תמיד יופיעו כל התסמינים של המחלה וכן התסמינים יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות. במצבים מסוימים התסמינים ישפיעו על איכות החיים של החולה באופן משמעותי ובמקרים אחרים באופן קל בלבד או לא תהיה להם כל השפעה (כמו במקרה של בקטריוריה אסימפטומטית). להלן התסמינים המרכזיים:
- ציסטיטיס – התסמינים של ציסטיטיס הם כאבים בזמן הטלת שתן שיכולים להרגיש כמו צריבה, דחיפות במתן שתן ותכיפות בהשתנה, השתנה לילית, כאב או סוג של אי נוחות באזור האגן, הופעה של דם בשתן וקושי בהטלת שתן.
- פיילונפריטיס – במידה ומדובר על פיילונפריטיס לא חמורה, החולה יסבול מחום לא גבוה במיוחד ומכאבים בגב או במותן. אם מדובר על פיילונפריטיס חמורה, החולה יסבול מחום גבוה, הקאות, בחילות וכאבים חזקים במותן. בדרך כלל התסמינים יתחילו להשפיע באופן חריף ולא בהכרח יתלוו להם התסמינים הקלאסיים של דלקת בדרכי השתן.
ההבדל המשמעותי ביותר בין פיילונפריטיס לבין ציסטיטיס הוא הקיום של החום הגבוה שלרוב חולף תוך שלוש יממות מהתחלת הטיפול בדלקת.